הפסדתי מיליון שקל ואז שאלתי מי אני: על רוחניות, זהות ועסק

בפרק הראשון של הפודקאסט רוחניות בעסקים ערן שאל אותי שאלה פשוטה: איך הגעת לזה?

ואמרתי לו שזה סיפור ארוך. כי התשובה האמיתית לא מתחילה בהצלחה. היא מתחילה ברגע שבו איבדתי כמעט הכול, ונשארתי עם שאלה אחת: מי אני?

את הפרק המלא אפשר לשמוע בספוטיפיי: להאזנה לפרק

“בורא עולם, אני מתגייסת”

ב־1996 עשיתי את יום המדיטציה הבינלאומי הראשון בישראל, יחד עם עשרות מקומות בעולם
כולם היו בלבן. ישבתי שם, עצמתי עיניים ואמרתי:
בורא עולם, אני יודעת שזה מה שאני אמורה לעשות. אני לא יודעת איך, אני לא יודעת מה, אבל אני מתגייסת

הרגע הזה שינה את החיים שלי. מאותו רגע קיבלתי כל הזמן הדרכה לאן ללכת

אחרי כמה שנים אמרתי לעצמי: אני אעשה פסטיבל שכולו רוח. ובשנת 2000 נולד פסטיבל סגול

המפיקה שרעדה על הבמה

אני זוכרת שהייתי עולה לבמה מול אלפי אנשים והרגליים שלי רעדו. היד שלי רעדה עם הדף
הייתי בטוחה שהמקום שלי מאחורי הקלעים. אני המפיקה

ולא הבנתי אז שהיצירה הזאת עצמה היא החניכה שלי

גם לא הרגשתי אשת עסקים. כשקראו לי ככה, נעלבתי
כל האמונות שלי על מה זה איש עסקים עלו בבת אחת: זה אומר שאני מניפולטיבית? שאכפת לי רק מכסף? אבל אני פה בשירות, בייעוד שלי

את הדיסוננס הזה אני רואה עד היום כמעט אצל כל אשת שליחות שאני פוגשת

מיליון שקל, ואז השאלה מי אני

ואז הגיע הפסטיבל שבו הפסדתי מיליון שקל

כשאתה על גג העולם, עם אלפי אנשים, כוח, כסף, תדמית, ופתאום אתה לא רק בלי כלום, אלא במינוס מיליון שקל, משהו בך נשבר
ואתה שואל: אם אני לא הכסף שלי, לא הכוח שלי, לא התדמית שיצרתי, אז מי אני?

זה מפחיד. באמת מפחיד
אבל כשאתה מסכים להיות רגע כלום, אתה מרגיש את החיבור למי שאתה באמת, זה שלא תלוי בשום דבר מחוצה לך

(תקראי את זה שוב)

יום אחד ישבתי מתחת לבמבוק בחצר ואמרתי: די, אני לא יודעת יותר. תראה לי את הדרך
ושמעתי: צאי להתבודדות

נכנסתי לבית אדמה קטן ליד הבית, בטוחה שזה לשבוע או שבועיים. נשארתי שם שלושה חודשים
ושם, שכבה אחרי שכבה, שחררתי את הסיפור שלי, את האמונות שלי, ואת הזהות שהייתה מזוהה עם הפסטיבל

שם נולדה ההיזכרות

הסלעים בנחל

אחד הדברים שהבנתי שם הוא שהאנרגיה כל הזמן זורמת אלינו. אנחנו אלה ששמים את הסלעים בדרך

כשהמים רוצים לעבור בנחל ואתה שם סלעים, נשאר זרזיף
ואז אתה שואל: למה אין לי שפע? למה אין לי זוגיות? למה אין לי בריאות?

הסלעים האלה הם הזהות שלך. מי שאתה חושב שאתה

לא או רוח או חומר, אלא גם וגם

הרבה אנשי רוח פוחדים שאם ילכו לעולם החומר, יאבדו את הרוח
ואחרים פוחדים מהכיוון ההפוך: שאם ישחררו, כבר לא יהיה להם שום דחף לעשות

אני קוראת לזה תודעת מטוטלת. פעם אני פה ופעם אני שם. או רוח או חומר, או אגו או בלי אגו

ואני מזמינה אותנו לנוע למקום אחר: שיתוף פעולה
בין הלב לראש
בין הרוח לחומר
ובין החלקים שלנו עצמם

גם האגו, כשאנחנו בשלום איתו, משרת אותנו. הוא זה שנותן לנו את הצורך לדבר, להסביר, להביא את השליחות לעולם

מורה אחד אמר לי פעם: you can’t bring the light if you can’t pay the light bill
איך תביאי את האור אם את לא יכולה לשלם את חשבון האור?

הערך שלך קודם למחיר

אנחנו ישויות אור עם יכולות מדהימות. ואז אנחנו נכנסות לעסק ומתחילות לקבוע את הערך שלנו לפי מה שמישהו מוכן לשלם על קורס

וזו טעות
הערך שלנו עצום עוד לפני שמכרנו משהו, רק מעצם היותנו
למוצר יש ערך משלו, והוא נמדד בכמה הוא משפיע ומוביל אנשים להגשמה. הוא לא מודד אותך

מסע ארכיאולוגי אל המתנה

הרבה אנשים אומרים לי: אבל אני לא יודעת מה המתנה שלי
והיא נמצאת מילימטר מהם

אני קוראת לזה מסע ארכיאולוגי. קודם מורידים את האדמה הכבדה, ואז, עם מברשות קטנות, בעדינות, מגלים מה יש שם
והרבה פעמים זה בדיוק מה שאת עושה באופן טבעי, כל כך טבעי שאת לא נותנת לו ערך

וכשמגלים את המתנה, מגלים גם מה בתוכנו רוצה להצליח ומה מחבל בהצלחה. ושם מתחיל שינוי הזהות

כי כמו אנשים שזוכים בלוטו ומאבדים את הכסף, זהות של “אין לי” לא יכולה להחזיק שפע גם כשהוא מגיע

לפני כל מפגש, אני קוראת לנשמות

לפני כל שידור וכל מפגש אני יושבת, מדליקה נר ומתכווננת
ואני קוראת לנשמות שקבעתי איתן להיפגש כאן, ומתפללת שיהיה להן האומץ לחצות את הפחד ולעשות את הצעד שבשבילו הן באו

זה חלק מהמסע שלנו כאן: להסכים להיות שם עבור אנשים אחרים

ואם משהו בסיפור הזה נגע בך, זה בדיוק מה שאני מלמדת במאסטרקלאס הקרוב של רוחניות בעסקים: איך לעבור מתודעת מטוטלת לגם וגם, ולבנות עסק שצומח מתוך השליחות שלך

להרשמה למאסטרקלאס הקרוב

באהבה,
למען השליחות שלך,
ו’איט