21 ימים של הקשבה, עד שאת יודעת מי את בליבה ומה המתנה שבאת איתה לכאן
בכל יום מדיטציה, קטע מוזיקה מתודר ותרגול קצר. למי שכבר עשתה דרך, ומרגישה שיש בה עוד משהו שעדיין לא נאמר
את עושה הרבה
את נותנת הרבה
ואת יודעת שיש בך עוד משהו שעוד לא נאמר
לפעמים זה עולה כשאלה שקטה באמצע היום. מי אני מתחת לכל התפקידים. מה באמת שלי ומה קיבלתי מאחרים. מה המתנה שאני נושאת ועדיין לא נתתי לה מקום.
בכל בלוט קיים הפוטנציאל להיות עץ אלון. גם בך יש זרע שמחכה להיוולד.
הייעוד הוא לא מה שאנחנו עושים, אלא מה שעושה אותנו

הקרקע נשמטה לי לפני יותר מעשרים שנה, וכל מה שבניתי נראה כאילו התמוטט. באותם ימים הפקנו את פסטיבל סגול שאירח 5,000 משתתפים. באחד הפסטיבלים ירד גשם והרבה אנשים לא הגיעו, והפסדנו מעל מיליון שקל.
ואז יום אחד הגוף שלי קרס. הנשימה התחילה להתקצר, הלב אמר לא עוד, והנשמה אמרה: יש דרך אחרת.
אז עזבתי הכול ויצאתי להתבודדות. חשבתי שזה יהיה שבוע, אולי שבועיים של שקט. אבל לבריאה הייתה תוכנית אחרת. כבר בלילה הראשון התחיל משהו להיפתח. לא ידעתי להסביר את זה, פשוט הרגשתי שמשהו מדבר אליי, ולא מבחוץ. מבפנים.
החלטתי להיכנע, להתמסר באמונה שלמה למשהו גדול ממני. והשבוע הפך לחודש, והחודש לשלושה חודשים. גרתי בבית אדמה, כמעט מנותקת לגמרי מהעולם. בלי רעש, בלי משימות, בלי מסכים, בלי לוח זמנים, בלי ציפיות.
ושם חוויתי היזכרות
נזכרתי במשימה שלי כאן. נזכרתי בקול שלי. בכוח הצלילים כקודים ושערים. נזכרתי מי אני באמת.
קראתי לחוויה הזו היזכרות, כי זה לא היה ללמוד משהו חדש. זה היה לחזור הביתה.
מאז, יותר מעשרים שנה, אני מלמדת את מה שקיבלתי שם, בארץ ובעולם, בסדנאות, בהכשרות, בליווי ובשירה.
המסע הזה לא נבנה כקורס. הוא נשען על מודל ההיזכרות, מודל שאני מלמדת מעל עשרים שנה בארץ ובעולם בהכשרות למטפלים בתדרים ובקערות הקריסטל, והוא בנוי על שלושה עשר מרכזים אנרגטיים.
התדרים נמתחים מלב האדמה שמתחת לרגליים ועד הלב הגלקטי שמעל הראש, ועוברים דרך הגוף, היצירה, הלב, הביטוי וההקשבה. לכל תדר יש צליל משלו, וכל צליל פותח שכבה אחרת. זו הסיבה שהמדיטציות במסע מסודרות בסדר הזה, ולא לפי נושאים.
שלושת שבועות המסע הם המעבר דרך שלושה עשר התדרים, מלמטה למעלה. מהעיגון באדמה, דרך פתיחת הלב, ועד ההקשבה וקבלת המסר מהנשמה.
והעבודה הזאת נוגעת בקודי האור שבדנ"א, החלק האנרגטי של הדנ"א שלנו. שם שמורות הידיעות שאנחנו נושאות, ושם גם נפתחות מחדש אלה שנשכחו.

אל רצון הנשמה, מעבר למגבלות של המיינד ושל הפחד
התשוקות האישיות שלך הן כלי מעשי למיפוי הכישרונות והייעוד הייחודי שלך
שילוב בין הרוח לבין החיים המעשיים והיומיומיים כאן בעולם
כלים תודעתיים ומוזיקליים שמאפשרים לעקוף את החסמים המנטליים ולפתוח מקום להתפתחות
בכל יום את מקבלת מדיטציה מוקלטת, קטע מוזיקה מתודר שנוצר במיוחד עבורה, ותרגול קצר שמחזיק את מה שנפתח. שלושה שבועות, שלושה עומקים, וציר אחד שנמשך לאורך כולם.
המסע נעשה באופן עצמאי, בקצב שלך, וחוזרים אליו שוב ושוב.
הגישה נפתחת מיד עם ההצטרפות, ונשארת פתוחה
למחיר ולהצטרפותדמייני רגע איך ייראו חייך כאשר תפעלי ממקום המחובר ללב, לעצמי האותנטי, ודרכו תוכלי בקלות ובפשטות לבטא את עצמך בעולם. זה לא מגיע כהברקה אחת, זה נבנה יום אחרי יום.
נוצרים בהירות ומיקוד בדרך, ומהם מגיע גם הביטחון והאמונה בעצמך
המסע נותן כלים לזהות את הדפוסים וההתנהגויות שמונעים ממך לנוע אל הצעד הבא שלך
המתנות שלך מפסיקות להיות משהו שקשה להסביר, ומתחילות לקבל מילים ומקום
הרגלים קטנים שמחברים אותך לתדר גבוה יותר, כזה שפועל איתך ולא נגדך
כי את ראויה לחיות חיים בעלי משמעות והגשמה

הצלילים שהתקבלו עבור כל מדיטציה שונים זה מזה, וכל אחד מהם מחובר לתדר של אותו יום. לצליל יש יכולת לעקוף את המיינד ולהגיע ישר אל הרובד שמתחתיו.
צליל בלי מילים הוא תקשורת שקודמת למילים, לפני הפרשנויות וההגדרות. זו שפתה של הנשמה, וזו הסיבה שהוא חלק מהשיטה ולא רקע לה.

מורה רוחנית, מוזיקאית ומרפאה בקול, פועלת בעולם הרוח, המוזיקה והתודעה כשלושים שנה. ייזמה והפיקה את פסטיבל סגול ואת יום המדיטציה הבינלאומי הראשון בישראל, ומייסדת האקדמיה להיזכרות.
מוזיקאי, מורה ומאסטר בסאונד הילינג, כעשרים וחמש שנים בתחום. מוביל את הכשרות אלכימיה בצלילים, ויוצר את המוזיקה המתודרת שמלווה את המסע.
מנטרות, תדרי קול ושירה קוונטית, שמביאים את הגוף ואת המיינד להרפיה עמוקה. ממקום כזה החיבור לרובד הנשמתי נפתח בלי מאמץ
מדיטציה ייחודית שפותחת הצצה אל מאגר הידע הקוסמי של הנשמה, כדי לקבל מסר על הנתיב שבו את נמצאת עכשיו
ניקוי של דפוסים ישנים, ספקות ופחדים, לצד הפעלת קודי האור בדנ”א הרוחני והחיבור לאנרגיית האש והעשייה
המסע לא נשאר בעולמות המדיטציה. העיגון באדמה הוא חלק מהמודל, כדי שמה שנפתח יגע בחיים המעשיים והיומיומיים כאן
ועשרים ואחד יום של תרגול יומי, ברצף. לא בגלל מספר קסום, אלא כי רצף יומי מחזיק תהליך במקום שבו יום בודד רק נוגע בו
הוא מתאים למי שמוכנה לתת לעצמה עשרים ואחד ימים של הקשבה, ולהיות עם השאלות גם כשאין עליהן תשובה מיד. הוא מתאים למי שמרגישה שיש בה שליחות, וכבר מבינה שעוד קורס ועוד ידע לא יגלו לה מי היא.
הוא פחות מתאים למי שמחפשת שמישהו יגיד לה מה הייעוד שלה. כאן התשובה עולה מבפנים, והתפקיד שלנו הוא להחזיק את המרחב ואת הצליל שיאפשרו לה לעלות.
אלה שיעורים שהעברנו כוובינרים חיים והוקלטו. הם כל כך עוצמתיים שהחלטנו לצרף אותם למסע.
על ההמתנה שאנחנו מכירות מבפנים, ומה היא באמת מחזיקה
התבוננות ויצירת שדה אנרגטי משותף
הרקע שמאחורי המוזיקה שמלווה את המסע, ואיך צליל עובד על התודעה
בדיוק בשביל זה המסע. הייעוד הוא מי שאת בליבה, החלק הכי אותנטי בך והתרומה הייחודית שיש לך לתת. המסע לא מבקש ממך להגיע עם תשובה מוכנה, הוא בנוי כדי שהיא תעלה לאורך עשרים ואחד הימים.
המדיטציה היומית והמוזיקה שלה נעות בין חצי שעה לשעה. התרגול הכתוב קצר.
אפשר להמשיך מהמקום שבו עצרת. המסע נבנה כרצף, אבל הוא לא מתקלקל אם עברו עליו יומיים.
כל מדיטציה מונחית מתחילתה ועד סופה, והמוזיקה עושה חלק גדול מהעבודה.