איך למצוא את הייעוד שלי? אולי הוא כבר כתוב בסיפור שלך

“איך למצוא את הייעוד שלי?”

זו אחת השאלות שאנשים שואלים אותי הכי הרבה. ובדרך כלל הם שואלים אותה כאילו הייעוד מסתתר איפשהו בעתיד, מאחורי עוד קורס, עוד הכשרה, עוד תשובה שמישהו אחר יתן להם

אבל הרבה פעמים הייעוד כבר כתוב בעבר שלנו. רק לא ידענו לקרוא את הסיפור

“מה את עושה?” ולמה התשובה יוצאת רשימה

כשאני שואלת אשת שליחות “מה את עושה?”, אני מקבלת רשימה

ואחרי חמש דקות אני אומרת: אבל מה את עושה?
לא באיזה כלים את משתמשת
לא מה למדת
לא איזה תעודות יש לך
מה עובר דרכך?

כי הזהות שלך היא לא המקצוע שלך. היא גם לא ההכשרה האחרונה שלך

כשאין זיהוי, אין ביטוי

בשיחות עם אנשים אני רואה שוב ושוב שלושה דברים

הראשון הוא חוסר בהירות. אנשים לא ממש מבינים מה השליחות שלהם
השני הוא פיזור. הם עושים גם וגם וגם, ולא יודעים מה הקשר בין כל הדברים שהם עושים. אין להם מטרייה אחת שמכילה את כל מה שהם עושים
והשלישי הוא בדידות

ומתחת לשלושתם יושב משפט אחד שאני חוזרת עליו הרבה:

כשאין לי זיהוי, אין לי ביטוי
עד שאני לא מזהה באמת מי אני, בתוך כל מה שלמדתי, עשיתי ועברתי, מאוד קשה לעולם לזהות אותי

חוט הזהב: לזהות, לא להמציא

אני לא צריכה להמציא את עצמי. אני צריכה לזהות את עצמי

כי השליחות שלך לא התחילה בקורס האחרון שלמדת. היא נמצאת בתוך סיפור החיים שלך:
בתוך הדברים שעברת
בתוך המקומות שנשברת בהם
בתוך הדברים שריפאת
בתוך השאלות שאנשים תמיד באים לשאול דווקא אותך

אני קוראת לחיבור הזה חוט הזהב. החוט שמחבר בין הסיפור שלך, הכלים שלך, הידע שלך, המתנות שלך, והאנשים שבאת לשרת

וכשמוצאים אותו, הכול מקבל הקשר. העסק מפסיק להיות אוסף של שירותים, והופך לכלי של שליחות

המתנה שנראית לך מובנת מאליה

לפעמים דווקא המתנה הכי גדולה שלנו נראית לנו מובנת מאליה

“מה, זה? כולם יודעים לעשות את זה”

לא
כולם לא
את יודעת

(תקראי את זה שוב)

האם זו באמת המטרה שלי, או של מישהו אחר?

לפני שמחפשים את הייעוד, כדאי לשאול בכנות:

• האם זו באמת המטרה שלי?
• או שזו מטרה של ההורים שלי? של החברה? של פחד? של צורך להוכיח?
• האם בחרתי אותה מתוך לחץ, או מתוך חיבור ללב?

ומשם אפשר לשים לב להתרגשות. איפה הנשמה שלך מתעוררת? כי שם בדרך כלל נמצאת הדרך שלך

הייעוד מתפתח, ולא נאחזים במה שהיה

אני רוצה לשתף מהסיפור שלי. אחרי שנים של יצירת פסטיבלים ואירועים רוחניים, הגיע רגע שבו הבנתי שפרק אחד בחיים שלי הסתיים. איבדתי אז מיליון שקל, וזה היה הרגע ששבר אותי. יצאתי להתבודדות של שלושה חודשים בבית אדמה קטן

ושם נולדתי מחדש. משם יצאתי ללמד בעולם וליצור מוזיקה בדרך חדשה לגמרי

ואני יודעת שבהתחלה נאחזתי במה שהיה, ושזה רק הקשה עליי. הרבה פעמים הייעוד שלנו מתפתח, ויש דברים שהוא מבקש מאיתנו לעשות שלא חשבנו שנצטרך לעשות

לא לעזוב הכול מחר

ולמי שמרגישה שהיא צריכה לעזוב הכול מחר בבוקר, אני אומרת: אל תעזבי את העבודה שלך

תהיי שלמה במקום שבו את נמצאת עכשיו. תביאי אליו את מי שאת ואת המתנה שלך. ובמקביל, תתחילי לבנות את הדבר הבא

וכל כסף שאת מרוויחה מעבודה שאת כבר לא אמורה להיות בה, קחי ממנו עשרה אחוזים, או כמה שאת יכולה, ותשקיעי בדבר שאת רוצה לבנות. כי אם את לא תשקיעי בעצמך, אף אחד לא ישקיע בך

שלוש שאלות לסיום

• האם העסק שלי היום מבטא את מי שכבר הפכתי להיות?
• מה כבר גדל בי, שהעסק שלי עדיין לא גדל אליו?
• ואם לא היה פחד, מה הייתי באמת רוצה להביא לעולם?

וגם אם את לא יודעת את התשובה עדיין, זה בסדר. גם זה זיהוי

בדיוק על זה אני מדברת במאסטרקלאס הקרוב של רוחניות בעסקים: איך לגלות את השליחות האמיתית שלך, ואיך להתחיל לבנות ממנה דרך

להרשמה למאסטרקלאס הקרוב

באהבה,
למען השליחות שלך,
ו’איט