איך להביא לקוחות לעסק כשאת מטפלת: ארבעת השערים שדרכם אנשים מגיעים אלייך
כשמטפלת שואלת אותי איך להביא לקוחות לעסק, אני כמעט תמיד שומעת בשאלה עייפות. היא כבר ניסתה. פוסטים, מבצעים, קורס שיווק. ומשהו בזה מרגיש לה כמו לרדוף אחרי אנשים
אז אני רוצה להציע שאלה אחרת
לא “איך להביא לידים”
לא “איך לצוד לקוחות”
לא “איך לשכנע אנשים”
איך לבנות שדה נקי, חי וברור, שבו הנשמות הנכונות יכולות לזהות אותך, להרגיש אותך, לסמוך עלייך ולהבין איך להתקרב
מה קורה לפני שמישהי קונה
לפני שאישה קונה ממך, היא צריכה לפגוש אותך בתודעה שלה כמה פעמים
היא יכולה לפגוש אותך בפוסט. בסטורי. בהודעה. בשידור. בקבוצה. במייל. בהמלצה. בשיחה. במדיטציה שנתת. במשפט אחד שפתאום פגע לה בלב. בעדות של מישהי אחרת
ואני יודעת שזה אפשרי גם בלי רשתות חברתיות. יזמתי והפקתי את פסטיבל סגול, שבשיאו הגיעו אליו כחמשת אלפים איש, עם קרוב למאה עובדים. וכל זה עוד לפני שהייתה מדיה חברתית. מה שהיה לי זה רשת: קשרים, שיתופי פעולה, אנשים
מהמקום הזה, אני רואה ארבעה שערים שדרכם אנשים מגיעים אלייך
שער הנראות: במקום הנכון, באופן עקבי
הרבה פעמים אנחנו רוצות שיגיעו לקוחות, אבל אנחנו לא באמת נראות. לא כי אנחנו לא קיימות. אלא כי אין מספיק נקודות מפגש
נראות היא לא להיות בכל מקום. נראות היא להיות במקום הנכון, באופן עקבי מספיק, כדי שהנשמות יוכלו לזהות אותך
שער ההדהוד: מהשפה הרוחנית לשפה של החיים שלה
הדהוד נוצר כשאת מחברת בין השפה הנשמתית שלך לבין השפה האנושית שלה
למשל, במקום לכתוב “תדר השפע שלך לא פתוח”, אפשר לכתוב:
“את עובדת, נותנת, יוצרת, מלווה, ובסוף החודש את עדיין מרגישה שהכסף לא משקף את כמות הערך שאת מביאה”
ובמקום “יש לך פחד מנראות”, אפשר לכתוב:
“את כותבת פוסט ואז מוחקת. לא כי אין לך מה להגיד, אלא כי ברגע שהקול שלך עומד לצאת לעולם, הגוף שלך נזכר שעדיף להיות קטנה”
באותו רגע היא מזהה את עצמה. וזה הרגע שבו היא מתחילה להקשיב
שער האמון: למה לא קונים בפעם הראשונה
אמון נבנה דרך עקביות. דרך אמת. דרך ערך. דרך עדויות. דרך זה שאת לא נעלמת, ודרך זה שאת אומרת משהו ועומדת מאחוריו
נשמות לא תמיד קונות בפעם הראשונה שהן רואות אותך. לפעמים הן צריכות לפגוש אותך שוב ושוב עד שהמערכת שלהן נרגעת
ולכן הרשת שלך צריכה לא רק למשוך. היא צריכה להחזיק
שער ההזמנה: הדלת שנשים רוחניות שוכחות
זה השער שהכי הרבה נשים רוחניות שוכחות
הן נראות. הן מרגשות. הן נותנות ערך. הן מעוררות אמון
אבל אין דלת
ואז אנשים אוהבים אותן, ולא נכנסים
הזמנה היא לא לחץ, והיא לא מניפולציה. הזמנה היא דלת. הזמנה היא שירות, כי היא מאפשרת למי שכבר מרגישה את הקריאה לדעת מה הצעד הבא
לא כולן צריכות אינסטגרם: לבחור מקום אחד לנחות בו
לא כולן צריכות לעשות סרטונים. לא כולן צריכות לבנות קהילה עכשיו, או לפתוח פודקאסט. יש נשים שזה נכון להן, ויש נשים שנכון להן יותר לעבוד בתהליכים ארוכים ועמוקים
הדבר הנכון הוא הדבר שאת יכולה להחזיק בעקביות, בנוכחות ובאמת
ומה שכן צריך, זה מקום לנחות בו. קבוצת וואטסאפ, ניוזלטר, סדנת מבוא, שיחת התאמה. אחרת הנשמות אולי מרגישות אותך, אבל לא יודעות איפה לנחות
ויש הבדל גדול בכוונה:
“אני רוצה לפתוח קבוצת וואטסאפ כדי שיהיו לי יותר לקוחות” זה דבר אחד
“אני רוצה לפתוח קבוצת וואטסאפ שתהיה מרחב חי, שבו נשים עם שליחות מקבלות תזכורת שבועית לערך שלהן, מרגישות פחות לבד, ובזמן הנכון נכנסות איתי לעבודה עמוקה יותר” זה כבר בית
רשת לא נבנית מפעולה אחת ענקית. רשת נבנית מחזרתיות. שוב להיראות. שוב לתת ערך. שוב לפתוח דלת
ולפני כל פרסום, אפשר לעצור לרגע ולומר: שהמסר הזה יגיע לנשמות המדויקות. אני כלי נקי. אני פותחת שער
ואולי השאלה החשובה ביותר היא לא כמה אני רוצה להרוויח החודש, אלא בכמה אנשים אני רוצה לגעת
על השדה העסקי, זה שמושך את האנשים הנכונים ויוצר אמון, אני מדברת לעומק במאסטרקלאס הקרוב של רוחניות בעסקים
באהבה,
למען השליחות שלך,
ו’איט